נכתב על ידי מכון המחקר (8.4.20)
היום שאחרי הקורונה – מבט לתרחישים מרכזיים
משבר הקורונה איננו רק משבר בריאות המאיים על חיים רבים. בצידו, משבר כלכלי וחברתי שצפוי להשפיע העולם כולו. בשבוע האחרון החלו להופיע מחקרים ומאמרים רבים העוסקים באופן שבו יושפעו מגמות חברתיות שונות בעקבות המשבר. הספרות מתייחסת לשינוי במספר היבטים: כיצד ניתן להטמיע פתרונות חדשים למשבר במסגרות הקיימות (הטמעה)? כיצד ישתנו הסכמות המחשבתיות עצמן בעקבות המשבר (התאמה) וכיצד יושפעו מגמות חברתיות קיימות בעולם. הסקירה מתמצתת את עיקרי התרחישים והמגמות בחלוקה למשפחות שונות. חלק מהמגמות מופיעות כמתחים שכן חוקרים שונים חלוקים על אופני השינוי.
מגמות חברתיות
שינוי בדפוסי האמונה הדתית – בין חילון ומשבר אמונה לשינוי דפוסי הפולחן ל"מרחוק" (ליל הסדר בזום כפתיח)
עליית המעמד ה"נייד", מעמד המוגדר סמלית על ידי ה"לפטופ". עובד בכל מקום ובכל זמן. המומחיות והמקצועיות שבות לקדמת הבמה - שיפור המקצוענות בשירות הציבורי, גידול במומחים ושימוש רחב בהם בקבלת החלטות. מצד המומחים עצמם, חזרתם לשירות הציבורי. מערכת הבריאות כמוקד הדומיננטי של ה"פטריוטיות החדשה" – בלב הקונצנזוס, בעלת מאפיינים של שירות והקרבה למען הכלל.
פוליטיקה וממשל
בין גלובליזציה ללוקאליזציה – מחד הקורונה יצרה שיתופי פעולה חדשים ורחבים. מאידך, חידדה את חשיבות המסגרת המדינתית בייצור, ידע ושרשרת אספקה בטוחה למוצרים קריטיים. בין כלכלה ניאוליברלית לצרכי הרווחה - על אף דומיננטיות ההשקפה הניאוליברלית, מדינות בוחרות בצעדי רווחה מובהקים: ביטוח בריאות לכולם (בפועל), הבטחת הכנסה אוניברסלית משמעותית ועוד. שינוי במעורבות והייצוגיות הפוליטית כתוצאה מחוסר שביעות הרצון מקבלת ההחלטות במשבר. השערה כי אזרחים ירצו להיות מעורבים יותר עד כדי ערעור על מודל הדמוקרטיה הייצוגית.
חיים מרחוק
חיים ברשת -נחצה הרוביקון. יתקיים שינוי ב"ברירת המחדל" של המפגש האנושי למפגש מרחוק. צמיחה ופריחה של שירותים דיגיטליים אלטרנטיביים לפעילות ממשית:
רפואה מרחוק;
חינוך מרחוק;
צריכת תרבות מרחוק;
מפגשים חברתיים מרחוק;
"המדיום הוא המסר" - שינויים דרמטיים בכל אחד מהתחומים המופיעים מעלה, לרבות שינויים תרבותיים בטעמים ובצריכה וצמיחת מודלים עסקיים חדשים לתחומים הללו. בקרה ומעקב מדינתי על הפרט תוך שימוש בכלים מתוחכמים, ניצול המידע של חברות אזרחיות (גוגל/פייסבוק למשל) וחקיקת תקנות מחמירות לכך.
תרחיש - החזרה לאמון במומחים מקצועיים (ניקולס, 2020):
"אמריקה של השנים האחרונות הפכה להיות מדינה לא רצינית. זה היה המותרות שהתאפשרו לה על-ידי השלום, הכלכלה הצומחת והצריכה הגדלה. לא היינו צריכים לחשוב על דברים שבעבר התמקדנו בהם – מלחמה גרעינית, מחסור בנפט, שיעורי האבטלה, ריבית גבוהה. הטרור שארה"ב חוותה הרים את ראשו וחייב אותה לשלוח צבא של מתנדבים לרחבי המדבריות על מנת להקדם את ההגנה על המולדת. אפילו רוממנו כוכב ריאליטי לנשיאות כהתקפה פופוליסטית על הבירוקרטיה והמומחיות שמאפשרים לממשל לתפקד בפעולותיו היום יומיות. משבר הקורונה ישנה את זה בשתי דרכים. ראשית הוא כבר החזיר אנשים לקבל את זה שמומחיות חשובה. קל היה להתעלם מהמומחים עד שהמגיפה הגיעה, אבל אז אנשים רצו לשמוע ממומחים רפואיים. שנית, כפי שאפשר לקוות, זה יחזיר את האמריקאים לרצינות או לפחות לרעיון שהממשלה צריכה להיות מנוהלת על ידי אנשים רציניים. הכישלון הקולוסלי הצפוי של ממשל טרמפ הן לשמור על האמריקאים בריאים והן בשמירת הכלכלה על ידי האטת קצב המגיפה, יזעזע את הציבור כך שהציבור יתעקש שהממשל יעשה יותר מאשר מילוי צרכיו הרגשיים". *טום ניקולס הוא מחבר הספר "מות המומחיות" (The death of expertise) ופרופסור בקולג' של הצי האמריקאי.
היום שאחרי – אבל למה עכשיו?
"חבל לבזבז משבר טוב" טען צ'רצ'יל. זאת מתוך ההבנה שמשבר מהווה הזדמנות לשנות הרגלים ומוסדות שנבנו לאורך תקופות ארוכות. ההסתגלות וההתרגלות בתקופה של משבר מואצות. לראיה האופן שבו התרגלנו תוך כשלושה שבועות להתנהגויות של "ריחוק חברתי" שלא דמיינו לעצמנו שיתקיימו ואף עומדות בניגוד לאופי הישראלי החם. קשה לנבא בשלב זה כיצד משבר הקורונה יעצב את חיינו והשקפותינו. המשבר הרפואי שעדיין בעיצומו, בחיבור למשבר כלכלי שהולך ומתפתח מייצר צימוד הדוק בין קבלת ההחלטות האפידמיולוגיות להתמודדות רפואית מיידית עם השלכות ארוכות טווח למשק. משברים קודמים חוללו שינויים מרחיקי לכת בעולמנו:
הצטרפות הנשים לכוח העבודה במערב אחרי מלחמת העולם השנייה;
עלייתו של המסחר המקוון במזרח אסיה בעקבות מגפת הסארס, שהוליד את הקמעונאית הגדולה בעולם – אליבאבא;
התפתחות נורמות המעקב הדיגיטלי בעקבות אירוע הפלת מגדלי התאומים, ועליהן גילינו דרך אדוארד סנאודן.
אלו אם לציין רק מספר קטן של דוגמאות בולטות איך בכל זאת ניתן כעת לעצב את היום שאחרי?
לצפות לשינוי חברתי ולהסתכל קדימה – לנסות ולזהות סיגנלים חלשים של מגמות בדעת הקהל.
לבחון ולתכנן בקפידה את המדיניות המיושמת ליציאה מהמשבר וליום שאחרי – איזה מגמות היא מחזקת?
לזהות דפוסים חדשניים שלא נמצאים על המפה אך מחזקים מגמות רצויות ולעודד אותם.
כנראה שאף אחד לאיודע בדיוק כיצד היום שאחרי יראה, אבל זה הזמן לנסות ולעצב אותו לטובה.
Comentarios